אני לא יודע מי מכם זוכר או היה פה בשנה שעברה, אבל באותה תקופה כתבתי כאן סידרה של ארבעה מאמרים על ההיסטוריה של הליגה וכתבתי שאולי הם יהפכו יום אחד לספר (קישורים למאמרים בסוף הפוסט).

אז לאחרונה חזרתי למאמרים האלה, והחלטתי שאני רוצה לנסות ולעשות את הצעד הזה.

מדובר בצעד יומרני ושאפתני ואני הראשון להודות בזה, הספר, כפי שתקראו מיד אם תרצו בכך אמור לעסוק בהיסטוריה של ה-NBA כולה ולשזור אותה בסיפורה של ארה"ב ב-70 השנים האחרונות דרך סיפורן של 30 הקבוצות הקיימות כיום בליגה על גלגוליהן השונים.

אני לא יודע אם אני אתמיד בכך, אולי אכתוב פרק אחד ואולי 10, ואולי יום אחד תחזיקו ספר בן 400 עמודים על ההיסטוריה של ה-NBA פרי עטי, אבל אני רוצה להזמין אותכם להצטרף אליי למסע הזה, אני אפרסם כאן מדי שבוע או שבועיים טיוטה של הפרק החדש של הספר, ואזמין אותך להעיר, להוסיף, לתקן, להשמיט מתוך ידיעה ברורה שחוכמתם של חברי האתר תתרום לפרוייקט ערך שלא יסולא מפז, ומי יודע, אולי הלחץ החברתי והשותפות של הקוראים גם תביא את הפרוייקט על סיומו בסופו של דבר. 

בשלב ראשון אני מצרף כאן את ההקדמה שכתבתי לספר שיהיה או לא יהיה, מוזמנים להתייחס ליוזמה, או להקדמה עצמה, להעיר להציע ולפדבק.

והכי חשוב תהיו כנים, מעולם לא כתבתי ספר ואין לי מושג איך עושים את זה, מה צריך להיות אורך פרק, מה הוא פירוט יתר ומה הוא פירוט חסר והאם מה שאני כותב הוא בכלל ברור.  

הספר הזה מעבר להנאה העצומה שאני כבר מפיק מהעיסוק בו, הוא בשבילכם ובשביל אוהדים כמותכם. 

מקווה שתהנו.

*

כדורסל הוא לא הספורט הפופולארי ביותר בארה"ב, הוא גם לא נחשב לספורט הלאומי האמריקאי, הוא לא מגלגל הכי הרבה כסף ולא מקבל את תשומת הלב התקשורתית או הציבורית הרבה ביותר.

אבל בעיני, כמי שעוקב אחרי כדורסל ב-NBA כבר קרוב ל-25 שנים, אין ספורט שמספר את הסיפור של ארה"ב טוב יותר מאשר הליגה הזאת על גלגוליה השונים.

ה-NBA עברה את מלוא הסיבוב שעברה החברה האמריקאית בהתייחסותה לגזע, ותמיד שלב אחד לפני החברה בכללותה. החל מליגה של שחקנים לבנים בעיקר, דרך אינטגרציה מורכבת ועד לשליטה של האפרו-אמריקאים על המגרש, וחשוב מכך, דומיננטיות הולכת וגוברת מחוצה לו.

היא עברה את מלוא הסיבוב מלהיות ליגה של משחקים מול יציעים חצי ריקים, ומשחקים שמשודרים באיחור, דרך הכניסה לחוזי השידור הגדולים באמצעות אייקונים שהפכו למפרסמים ופרזנטורים לא פחות משהם כוכבי ספורט, ולאייקונים של תרבות גם עבור אנשים שלא מבחינים בין שמירה אישית לשמירה איזורית.

היא נכנסה, ויש שאומרים שהובילה, לעידן האינטרנט עם נוכחות משמעותית בטוויטר, בפייסבוק, ביוטיוב וביתר הרשתות החברתיות, כשהליגה הבינה לפני גורמים רבים, בעיקר בעולם הספורט, את הכוכב של הפלטפורמות האלה ושל הקשר הבלתי אמצעי והדו כיווני עם האוהד.

היא התמודדה ומתמודדת עם מתחים ושערוריות שחורגים בהרבה מגבולות הפרקט עם שני העמודים וארגזי התפוזים שהגה ג'יימס נייסמית', החל באיידס של מג'יק ג'נסון והיחס של החברה למחלה ולחולים בה, הגזענות של דונלד סטרלינג כלפי כוכביו, האשמות על אונס ואלימות במשפחה של כוכבים כמו ג'ייסון קיד וקובי ברייאנט, סמים שחיסלו קריירות של כוכבים וכוכבים בפוטנציה, תרבות הראפ ומקומם של נשים והומוסקסואלים בספורט.

*

מאז שאני זוכר את עצמי עוקב אחרי ספורט, תמיד הייתה בי תשוקה להכיר את ההיסטוריה שעומדת מאחורי מה שרואות עיני על המגרש, הפרקט או מסך הטלביזיה. עבורי לראות את שיקאגו מנצחת את ניו יורק בגארדן זאת הנאה, אבל ההנאה מוכפלת אלפי מונים כשאתה מבין את ההיסטוריה של היריבות הזאת, מה ג'ורדן עבר כדי להגיע לנקודה הזאת, מה פאט ריילי עבר, מה אוהדי הניקס עברו.

מה האופי המיוחד של הקבוצות האלה, מה מאפיין את הניקס והאם זה מה שתמיד אפיין אותם? מה הקשרים הייחודיים שבין עיר לקבוצה במקומות האלה, בין עיר לשחקן, בין שחקן לשחקן ובין שחקן למאמן. אלפי חוטים סמויים מהעין שעוברים בין הגורמים השונים שעוטפים את הענף ומניעים את השחקנים לא פחות מהשרירים שהם מפעילים כשהם קופצים לכדור פתיחת המשחק.

כשאתה מסתכל על ספורט באופן הזה, מהר מאוד לא מספיק להכיר רק את ההיסטוריה של השחקנים שנמצאים על המגרש כרגע, אתה רוצה לדעת יותר גם על הניקס של שנות ה-60 וה-70 ושתי האליפויות שלהם שהניו יורקרים עדיין מתרפקים עליהן עד היום. ובכלל למה לניו יורק קוראים הניקרבאקרס? ולמה שיקאגו הם השוורים? האם הם תמיד שיחקו במקומות האלה?

*

ואז, אתה רוצה לצאת מגבולות הספורט עצמו. אחרי הכל פרדיננד לואיס אלסינדור ג'וניור לא שינה את שמו לקארים עבדול ג'אבר בגלל שקליעת הוק שלו לא מצאה את דרכה אל הטבעת, או בגלל שהוא נחסם על ידי ווילט צ'מברלין. הוא עשה זאת כחלק מתנועה רחבה יותר של אפרו-אמריקאים שמצאו את מה שאמריקה הלבנה לא נתנה להם, באיסלאם. והאם להכיר את הרקע הזה ואת הסיבות שהובילו את אלסינדור לשינוי השם לא נותנות נופך נוסף של הבנה והנאה מצפייה במשחקיה של הלייקרס? ברור שכן.

האם הבחורים הרעים מדטרויט ואופייה המיוחד של הקבוצה הזאת נובע רק מההרכב המקרי של סך האופי והכישרון שהצטבר בה, או שיש כאן סיפור רחב יותר על עיר תעשייה קשוחה במערב התיכון של ארה"ב וקבוצת הכדורסל שבתהליך איטי מצאה את דרכה להיבנות באופן שמצליח לספק הנאה והצלחות באמצעות האופי של הקהילה אותה הוא מייצג.

תסתכלו על המאבק בין הניו יורק ניקס לאינדיאנה פייסרס. האם זה באמת רק מאבק בין רג'י מילר לספייק לי? בין פאטריק יואינג לריק סמית'ס, בין לארי בראון לפאט ריילי? או שיש כאן מאבק בין שני אתוסים אמריקאים מתחרים. בין ניו יורק העיר הגדולה הקוסמופוליטית לבין אינדיאנה השורשית הגאה בישירותה ופשטותה. כשרואים את השלטים שהניפו האוהדים ואת כותרות העיתונים התשובה לשאלה הזאת אינה מוטלת בספק.

*

הספר הזה נכתב מתוך ההבנה שהנאה מלאה מספורט, ככל שהאדם מעוניין להשקיע את עצמו בכך, נשענת על מספר רבדים, אני בוחר להסתכל על 6 רבדים, שלושה מהם מתרחשים בהווה ושלושה מתייחסים לעבר.

המשחק עצמו:

האסתטיקה של משחק הכדורסל, הגובה המדהים שאליו מגיעים השחקנים, הקליעות הבלתי אפשריות, המסירות הגאוניות, המהירות, הכוח, הגמישות, האלגנטיות, היצירתיות. וגם, המתח בשברירי השניה בין הרגע שהכדור יוצר מהיד לכיוון הטבעת ועד שהוא מחליט האם להיכנס או לצאת. ההתרגשות כשמתחילה מהומה בין השחקנים והמשחק נעצר, הכעס על החלטות לא נכונות והשמחה כשההחלטות האלה מביאות לתוצאה לטובת הקבוצה שלנו בכל זאת. האהדה הטהורה. זהו הרובד הבסיסי והראשוני ביותר, הרובד היחיד שמופעל כשילד מתיישב עם אביו לצפות בקבוצתם האהודה, שהוא אינו יודע עדיין שהיא קבוצתם האהודה, בפעם הראשונה.

הסיפורים של המשתתפים:

העובדה שהמשחק בו אתה צופה אינו נטול הקשר. זהו משחק מספר 7 בגמר ה-NBA או משחק שיכריע האם הקבוצה תעלה או לא תעלה לפלייאוף, או אולי משחק שיקבע האם היא "תזכה" במקום האחרון בליגה ובסיכוי טוב לזכות בטים דנקאן או לברון ג'יימס בדראפט הקרוב.

וגם הדמויות שמשחקות בו אינן נטולות הקשר. שחקן זה גדל בגטו בניו יורק ומצא את דרכו אל פסגת עולם הכדורסל, והזעם העצור בו הוא משחק מבטא את ההיסטוריה האישית הזאת. שחקן אחר לא נבחר בדראפט או נזרק מקבוצתו הראשונה והדבר מלווה אותו עד היום. שחקן אחר הוא הישראלי הראשון ב-NBA, או ההודי הראשון ב-NBA או האיראני הראשון ב-NBA והמשקל הזה תמיד יהיה על כתפיו.

זוהי שנתו האחרונה של השחקן בחוזה שלו והוא חייב להוכיח את עצמו, ושחקן אחר עומד בפני חתימה על חוזה מקסימום וקבוצתו תרצה מאוד להשאיר אותו, ולכן היא חייבת להראות שהיא מסוגלת להגיע לפלייאוף העונה.

הסיפור שמאחורי הדמויות הפועלות נותן לכל פעולה, לכל החלטה משמעות חדשה, משקל אחר וטוענת אותו במשמעות שהיא ממש משמעות רגשית. זהו הרובד השני.

ההחלטות שמאחורי המהלכים:

מטה-כדורסל, התחום שכולל הן את ההחלטות המקצועיות שמתקבלות ומובילות למהלכים שאנחנו רואים על הפרקט והן ההחלטות שאינן בהכרח מקצועיות.

מדוע מאמן מסוים מעדיף לשחקן עם הגנה אישית ואחר עם מאצ'אפ זון. למה הוא מעדיף להעלות את אחד משלושת שחקניו הטובים ביותר מהספסל, האם הוא עושה זאת כדי לאזן בין החמישיה הראשונה לשניהם ולנצל את העייפות והחולשה של החמישיה השניה של הצד השני, או אולי בכלל הוא מנסה לשדר מסר בדבר חשיבות המאמץ על פני הכישרון האינדיבידואלי.

מה גורם לקבוצה להחליט להפסיד בכוונה או קרוב לכך כדי לסיים בתחתית הטבלה ולזכות בבחירת דראפט גבוהה? איך תיקרת השכר משפיעה על הטריידים שהקבוצה מבצעת ואפילו על דקות המשחק שהיא מחלקת לשחקניה?

הרובד הזה מוסיף לנו יכולת להבין מדוע מהלכים שבלא הרובד הזה נראים אקראיים מתרחשים באופן שבו הם מתרחשים, וברמות הגבוהות ביותר שלו, מאפשרות גם לצפות מהלכים עתידיים (לרוב לא בהצלחה יתרה).

ההיסטוריה של הקבוצות:

מי היא הלוס אנג'לס לייקרס? מה המשמעות של היותה בלוס אנג'לס, ומה המשמעות של הבחירות שלה על הקבוצה היריבה מהעיר, הקליפרס. האם לעובדה שהיא עברה מעיר אחרת, ואולי מאיימת לעבור שוב יש משמעות? מה הקשר שלה עם האוהדים שלה? לאיזה שחקנים הם מתגעגעים ועל איזה קבוצה היסטורית הם מספרים לילדיהם כשהם צופים בקבוצה הנוכחית, והמחורבנת מובסת על הפרקט שוב?

האם יש טראומה בעברה של הקבוצה? טריידים שהתגלו כטעויות מזעזעות? פציעות חוזרות ונשנות של שחקני פנים? בחירות דראפט מופרכות שהביאו לשנים של כשלונות (כן אוהדי פורטלנד אני מדבר אליכם).

הרובד הזה נותן לנו מבט מעמיק יותר אל האוהדים של הקבוצה, שמלווים אותה לאורך ההיסטוריה שלה יותר מכל גורם אחר, אבל גם השחקנים המאמנים ויתר הגורמים שמרכיבים את הקבוצה הנוכחית, זמניים ככל שיהיו, לא יכולים שלא להיות מושפעים בהתנהלות שלהם מההיסטוריה של הקבוצה.

ההיסטוריה של הענף:

איך ומדוע התחילו לשחק עם שעון 24 שניות? מתי נוספה קשת ה-3? מתי התחילו לשרוק על עבירה בלתי ספורטיבית ולהגביל את כמות העבירות שמותר לבצע ולהישאר על המגרש? איך השפיעו שינויי החוקים על המקום שבו ה-NBA נמצאת היום, ואיך החוקים השונים האלה משפיעים על האופן שבו אנחנו צריכים להסתכל על האופן שבו הכדורסל שוחק בעבר?

מה גרם לכך שליגת הכדורסל בארה"ב עמדה על סף פשיטת רגל בעבר, התפרקה והתאחדה מספר פעמים, איבדה קבוצות וקיבלה לחיקה קבוצות חדשות? ואיך כל זה משפיע על האופן שבו השחקנים השונים בתוך עולם ה-NBA מתנהלים כיום במו"מ קיבוצי, בהחלטות בנוגע להוספת קבוצות ושינויי חוקים ועוד?

ההיסטוריה שמחוץ לענף:

הרובד האחרון והגבוה ביותר. נגענו בדוגמא של קארים עבדול ג'אבר שרלבנטית מאוד לכל שחקן שחור אחר בליגה, אבל לא רק אליהם ולא רק בהקשר הזה. איך ההשפעה של דעיכת ענף הרכב האמריקאי השפיעה על דטרויט? איך ה-11/9 השפיע על האופן בו הליגה מתנהלת?

האם העובדה שארה"ב בחרה נשיא שחור לראשונה בתולדותיה קשורה באיזשהו אופן להפיכתו של מג'יק ג'ונסון ומייקל ג'ורדון לאייקונים תרבותיים כלל אמריקאיים? ובכלל במה מתאפיין הקשר הדו כיווני בין הפוליטקה האמריקאית לכדורסל בארה"ב שבה לידי ביטוי גם בכדורסלנים שפונים לפוליטיקה כמו קווין ג'ונסון, ראש עיריית סקרמנטו.

*

מטרת הספר הזה שאתם מחזיקים בידכם הוא לתת לקורא את הכלים להעמיק את הכרותו עם שלושת הרבדים האחרונים, אלו שנמצאים בחשיפה פחותה בתקשורת לעומת שלושת הראשונים שגם מקומם לא ייפקד מהספר הזה כמובן, ובתקווה להעמיק את הנאתו של הקורא מליגת הכדורסל הטובה בעולם ולהעמיק את השיח בנוגע אליה.

ב-30 פרקים יוצג כאן סיפורן של 30 הקבוצות שמרכיבות כיום את ה-NBA, על השינויים, הפיתולים והמעברים שאפיינו אותן.

הספר מחולק ל-3 שערים:

שער ראשון – ראשונות: הקבוצות שהיו שם בשנים הראשונות ונותרו איתנו עד היום, הן הקימו את הליגה ועיצבו אותה בתקופות הזוהרות פחות שלה והשפיעו על איך שהיא נראת עד היום.

שער שני – תחרות: התקופה המעצבת של ה-NBA, תקופת התחרות עם ה-ABA, שגרמה לליגה השמרנית הממעטת בשינויים להפוך את עורה ולהפוך לגוף התחרותי והמודרני שהיא היום.

שער שלישי – נסיקה: התקופה שבה הליגה, בהתבסס על הלקחים שהיא למדה מהתחרות עם ה-ABA ולאחר האיחוד גדלה, התעצמה ונסקה קדימה בכל מובן, והשתנתה באופן בלתי הפיך, לטוב ולרע.

כל שער יכלול את הקבוצות שהוקמו בתקופה בה הוא עוסק, וההיסטוריה של כל קבוצה תתואר במלואה בפרק העוסק בה.

כמו שאומר מודי בר און, תבלו.

*

המאמרים הקודמים: